פסק-דין בתיק ע"פ 3143/08

1.         ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט פיש), מיום 16.1.08 בתיק ב"ש 4313/07 לפיה נדחתה בקשתו של המערער להאריך למשך שנתיים נוספות, את המועד לביצוע צו ההריסה שניתן ביום 4.4.06 בת"פ 4439/04.

2.         בתיק הפלילי הנ"ל הורשע המערער בבניית בית מגורים בשטח של כ 100 מ"ר בישוב מוסמוס, ובגזר הדין מיום 4.4.06 ציווה בית המשפט על הריסת המבנה והורה כי "צו ההריסה יותלה לתקופה של 3 שבועות על מנת לאפשר לנאשם להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, במידה וברצונו לעשות כן."

3.         ביום 7.8.07 הגיש המערער לערכאה הראשונה בקשה להארכת המועד לביצוע הצו למשך תקופה של שנתיים, והדגיש בבקשתו כי ננקטים הליכי תכנון שבעקבותיהם ניתן יהיה להכשיר את הבניה, ומכאן, שלא יהיה זה ראוי, לממש את צו ההריסה.

            בהחלטה מיום 14.10.07 פירט כב' השופט פיש את הליכי התכנון השונים, הננקטים בקשר לשכונה בה בנה המערער את הבית, והחליט לךהשהות את מתן החלטתו בבקשה, עד לאחר דיון בועדה המחוזית לתכנון ובניה שנועד ליום 30.10.07, בה צפויות להתקבל החלטות לגבי התוכנית המוצעת החלה על השכונה.

            לאחר קבלת עידכון על המצב התכנוני, החליט כב' השופט פיש ביום 16.1.08 לדחות את הבקשה, והסביר כי

"במקרה שבפניי מדובר בגזר דין שניתן ביום 4.4.06. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי ישנם שינויים רבים לביצוע בתכנית. הפרוטוקול מפרט את ההנחיות בדבר התיקונים הרבים וההשלמות הנדרשות לצורך קיום דיון בתכנית בועדת המשנה. מתעודת עובד הציבור שצירפה המשיבה ניתן ללמוד כי לא חלה כיום תכנית מתאר מקומית על השטח נשוא הבקשה וייעודם של המקרקעין הינו חקלאי. תכנית המתאר החדשה - ענ/960 אכן מייעדת את השטח הנדון למגורים, אך נראה כי ההליך התכנוני מצוי בשלביו הראשונים. בנוסף, מעיון בפרוטוקול מיום 30.10.07 עולה כי עשויים לחול שינויים בגבולות התכנית ובשימושי הקרקע. מכאן, הואיל ובשלב זה לא ניתן לקבוע באופן וודאי מה ייעודו הסופי של המקרקעין, ולא נראה כי מדובר בזמן קצר - בהתאם להילכת סבן - הבקשה נדחית."

4.         בטיעון בפני שב ופרס ב"כ המערער את הפרטים הנוגעים למצב התכנוני של השכונה בישוב מוסמוס שם הוקם הבנין. לדבריו התכנון הוזנח שנים ועתה צפוי העניין להתקדם כך שיתאפשר להכשיר את הבניה. הוא מבקש "הזדמנות", משך השנתיים הקרובות, לנצל את האפשרות שמא הבניה תוכשר לאחר אישורן הצפוי של התוכניות.

            ב"כ המשיבה הדגיש כי הצו נועד להתבצע עוד ביום 5.5.06; הבקשה הוגשה רק שנה ושלושה חודשים לאחר מכן. כיום, יש למלא תנאים רבים לצורך קידום התכנית ענ/960 שטרם הופקדה. גבולות התוכנית עשויים להשתנות; ההליך התכנוני בתחילתו ובהתחשב בזמן שחלף עד כה, אין מקום ליתן ארכה נוספת.

5.         אף אם מוצדקות הטענות בנוגע להשתהות רשויות התכנון ביישום ובהכנת התכנית, אין בכך כדי להצדיק בניה שלא כחוק, וכך גם לגבי העונש, למעט במקרים קיצוניים וחריגים, שלא כבענייננו.

            אין ספק כי המערער ידע כי הוא בונה ללא היתר, וכי הוא לוקח על עצמו סיכון כי לאחר שיורשע בעבירה יוצא נגדו צו הריסה.

            בהילכת סבן (רע"פ 4357/01) נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת רחב, להאריך את המועד לביצוע הצו, שעה שקיים טעם של ממש, בעל משקל, להצדיק זאת, בעיקר שעה שחל שינוי מהותי במצב התכנוני, המראה כי ניתן תוך פרק זמן נראה לעין, לקבל היתר לבניה.

            לא ניתן להוציא היתר כל עוד אין בנמצא תכנית מאושרת המתירה את הבניה המבוקשת בו. הליך קבלת ההיתר, לבניה במקרקעין הכלולים בתכנית כזאת, גם הוא אינו עניין של מה בכך, והוא מצריך, לרוב, טיפול מקצועי, תיקונים בבקשת היתר, מילוי תנאים, וכד' והדבר עלול לארוך זמן. אין מנוס, למבקש ההיתר, אלא להמתין, לפעול כדרוש, ולהתחיל לבנות רק כשבידו ההיתר. לא כל שכן, שעה שמדובר במקרקעין שהתוכנית לגביהם טרם אושרה, אפילו טרם הופקדה.

            הילכת סבן מתייחסת, ככלל, למצב דברים בו התוכניות כבר מאושרות, לפחות מופקדות, וכל שנותר הוא המתנה קצרה והוצאת היתר התואם אותן. במצב זה ניתן לומר שקבלת ההיתר עשויה להתממש תוך פרק זמן נראה לעין. לא כך במקרה שבפנינו, שאין לדעת אם ומתי יהא לאפשר לקבל היתר לבניה אותה בנה המערער שלא כחוק.

            לעיתים, אין לתת ארכה, שבנתינתה יהא משום ריקון צו ההריסה מתוכנו, תוך סיכול ההליך המשפטי שהביא להוצאת הצו. כך בענייננו, שעה ששנים לאחר הוצאת הצו, אין בנמצא תכנית תקפה לגבי השכונה בה בנוי המבנה, ואף לא ניתן, בטווח זמן נראה לעין, לקבל את ההיתר.

6.         דעתי היא כי צדקה איפוא הערכאה הראשונה, כשהחליטה לדחות את הבקשה.

הערעור נדחה.

המזכירות תמציא העתק הפסק לצדדים, בדואר.

ניתן היום ה' בניסן, תשס"ח (10 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.